גמרא ת"ש נדרי אונסין הדירו חבירו שיאכל אצלו כו'. לפמש"כ הר"ן לעיל בר"פ מהירושלמי דבמעמידין דבריהם צריכין היתר חכם קשה דנימא דהכא מיירי במעמיד דבריו. וכן יש לדחות כזה ב' פשיטות הראשונות:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 24a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ן ד"ה כלום אמרת. ואמרי' בירושלמי דר"מ דפליג באידך בבא דמייתינן כו'. כצ"ל:
ר"ן ד"ה מי סברת. כלומר לבקשת המזמן נדר המזומן כו' ונדר המזומן וחלה כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410