גמרא אלא מעתה יביא אדם חטאת חלב ע"ח שכן כו'. נראה דר"ל משום דכתיב בפ' שלח תורה אחת כו' לעושה בשגגה ונדרוש בין פקחת ובין שוטה. ומשני אי דאכלה כשהיא שוטה כו'. ר"ל דאין סברא שיחייבה הכתוב על עשייתה בהיותה שוטה דבשלמא זבה ויולדת קרבנן איננו בא על מעשיהן. ואינו אלא להתירה בקדשים. ואין לומר דבא הכתוב לרבות שתביא הקרבן בזמן שטותה (כמו זבה ויולדת) על מה שעברה בהיותה פקחת. משום דבקרא כתיב תורה אחת כו' לעושה דמשמע לרבות לכל העושין דוקא:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 36a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410