גמרא אר"י אין נזירות לחצאין. עי' פי' הר"ן והרא"ש. לכאורה יל"פ כיון דקי"ל בנזיר (ג ב) דאפי' לא נזר אלא מן החרצן או מן הזג הוי כל דקדוקי נזירות עליו לכן לא יתכן שתשאר נזירה על חרצן וזג בלבד ועי' לקמן ריש ע"ב ובמש"כ שם:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 83a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם אלא לעולם אין קרבן לח"נ כו'. עמש"כ בנזיר (כב) בס"ד:
ר"ן ד"ה ותספוג אה"א. דאפי' הפר לה בעלה סופגת באכילת זג וחרצן כ"נ דצ"ל:
ר"ן ד"ה א"ל אביי. ומנתה ט"ו יום כו'. וכן צייר הרא"ש. עמש"כ בנזיר (כד) בס"ד:
רא"ש ד"ה מביאה חטאת העוף. תימה אמאי נקיט והפרישה בהמתה. הנה מצינו בחולין (טז ב) דתני וצואר בהמה למעלה ומוקי לה ר"פ בעופא דוקא ופרש"י ובהמה דקתני ל"ד. וכש"כ דיל"פ בהמתה דהכא דכולל גם העוף. והפרישה דתני הוא לרבותא כמש"כ הר"ן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410