ר"ן ד"ה א"ה אפי' מיום ראשון. ולפיכך כל ג' העמידו דבריהם על ד"ת. וכן בסה"ד כתב דכי היכי דצריכין ליה לר"י כדי להעמידו על ד"ת. משמע דמפרש דכל ג"י דיכול לחזור היינו דוקא בדלא זכה בה אחר. ודלא כמש"כ בריש הסוגיא דאפי' בזכה בה אחר:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 44b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ן ד"ה ופרכינן. וזה שחייבוני במעשר אינו אלא מדבריהם מפני גזירת הרמאים כו'. נ"ל דט"ס הוא וצ"ל הרואים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410