רא"ש ד"ה עד הקציר כו' אלא עד שיגיע. אפי' שאמר עד שיהא כו'. כצ"ל:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 61b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד עד שיצא קאמר כי זמן הווייתו קצובה אבל דבר שאין זמנו קצוב שאין הווייתו קצובה כו'. כצ"ל:
רא"ש ד"ה ודבר שא"ז קבוע בסופו. דהכי משמע לישנא באיזה לשון שאמר כו'. ר"ל דכלפי דתני במשנה הקדומה דבפסח יש חילוק דעד הפסח עד שיגיע ובעד שיהא עד שיצא. להכי תני אבל עד הקציר כו' אינו אסור אלא עד שיגיע ור"ל דבהם אין חילוק אלא לעולם אינו אלא עד שיגיע. ובעד הקיץ דתני ביה בהדיא עד שיהא משום דאפסקיה מהקודם בזה"כ:
ר"ן ד"ה עד שיקפלו. דכתיב יעשהו במקצועות. ישעיה מ"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410