לשון ריא"ז ואפילו אם היו שנים כשרים שאין חוששין להם מפני החשד ומפני המזיקין חוששין להם מפני המפולת ואפי' אם היתה חורבה בריאה וחזקה לא יכנסו לה אחד או שנים פרוצין מפני החשד ואפי' במקום שאין אשה מצויה שאין לחוש מפני החשד לא יכנס לה אחד מפני המזיקין עכ"ל:
ולא ישנהו אלא לצורך גדול ואין די לו במה שיקבע בית הכנסת להתפלל בה תדיר אלא גם בבהכ"נ שמתפלל בה צריך שיהיה מקומו קבוע וידוע ולא ישב היום כאן ולמחר במקום אחר כדאיתא בירושלמי טור:
בהגהות מיימון פירש"י שכל פתחי בתי כנסיות שלהם היו במזרח כדתנן בתוס' דמגילה ואחוריהן למערב והמתפלל אחורי בהכ"נ זהו שהופך אחוריו לכותל מערבי ששם הצבור מתפללין ופניו למערב כמו הצבור ור"י פי' שהוא במזרח בהכ"נ שהוא אחורי העם ועתה אם הופך עצמו שלא כנגד בהכ"נ עומד כדו בר כיון שאין מתפלל לרוח שהצבור מתפללין שם ולפירש"י הא דאמר דכי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה אע"פ שאין הופך פניו לרוח שהצבור הופכין שם כיון שהוא והם הופכין פניהם כלפי כארון ולפי' ר"י יהפוך אחוריו לבהכ"נ אם עומד בכה"ג כדי שיתפלל לרוח שהצבור מתפללין שם ובשם רב האי מצאתי דדוקא כשעומד פניו מכוונות כנגד בית הכנסת וכנגד א"י יתפלל ושפיר דמי עוד מצאתי אחורי חוץ משמע אפי' לצדדין וכן נראה כמו אחורי הגדר וסוף מכילתא וכן אחר כתלינו ע"כ: