קריאה במקור

מלחמת השם על שבת · דף 42b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתוב בספר המאור ועוד נראה לי שכיון שהתירו בדורות האחרונים לכתוב תרגום והלכות כו':
אמר הכותב הסכים לדעת ראשונים שכך כתב ר"ש בעל הלכות ראשונות ז"ל ואם רבינו הגדול סובר כן וזה שכתב בתרגום שאין מצילין אותו לא בתרגום דידן דהוא תרגום דאונקלוס ויונתן אלא לשון תרגום דעלמא שאע"פ שהפרו תורות לכתוב הכל לא התירו לכתוב ספרי הקודש אלא בלשון הקודש אבל לא בלעגי שפה ובלשון אחרת דהפרו תורתך איכא עת לעשות ליכא והברייתא שהביא מכותבי ברכות ללמד על כותבי קמיעין כתבה או על כותבי ברכות שלא לצורך כמו שכותבין פסוקי דרחמי ואין ספק שהוא אסור והם כשורפי תורה ואחרי כתבי זה מצאתי במס' סופרים בפ' י"ז דברי חכמים כדרבונות כולן נתנו מרועה אחד ורועה אחד אמרן וכולן מצילין אותן מפני הדליקה וספרי אגדתא אע"פ שלא נתנו ליכתב מצילין אותן מפני הדליקה מהטעם עת לעשות לה' הפרו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1344cbd95ba6abdf27b415478ba444e760635f834b3b9b0f9a45d81b5c59f962