פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 1

מתני' מזבלין את השדות:

ומעדרין. חופרין בעיקרי המוקשאות והמדלעות עד ר"ה וכן מעדרין בית השלחין והיא שדה שצריכה להשקותה תמיד ואין די לה במי הגשמים:

מזבלין. ובנוסחת המשניות מיבלין. חותכין היבלת הנולדות באילנות ונראה דנוסחא דהכא מזבלין היא:

מפרקין. העלין מן האילן כדי להקל מעליו:

מאבקין. להשרשים המגולין מכסין אותן באבק:

ומעשנין. תחת האילן להמית התולעים הגדילין בו כל אלו וכן הא דחשיב בפרקין דלקמן מותרין בערב שביעית עד ר"ה אף בזמן המקדש ואע"ג דכל אלו עבודות וכיוצא בהן שהן לתיקון השדה והאילנות והן אסורין מדבריהן בשביעית כמו החרישה שהיא ג"כ מדבריהם איסור הלאו שבה שאינו אסור בלאו מן התורה אלא אותן ארבעה עבודות המפורשין בכתוב והן הזריעה והקצירה והזמירה והבצירה מ"מ לענין תוספת שביעית כל אלו דחשיב כאן וכיוצא בהן אינן אסורין בתוספת שביעית מלבד החרישה והקצירה הלמ"מ שאסורין בתוספת שביעית בזמן המקדש כדפרישי' בפ' דלעיל:

רש"א אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית עצמה והלכה כת"ק דלא אמרו מפרקין את האילן אלא בתוספת שביעית וכן כל דבר שהוא לתיקון השדה או להאילנות אסור בשביעית עצמה מדבריהם אבל לא בתוספת שביעית כדאמרן:

מתני' מסקלין. מסירין את האבנים מן השדות:

מקרסמין. כמו קרסמוה נמלה שחותכין וכורתין הענפים היבשים מן האילן:

מזרדין. זירוד שייך בלחין כשהענפים הלחין הם מרובים רגילים לקצוץ מקצת מהן:

מפסלין. שנוטלין הפסולת והו' מה שיבש מענפי האילן ולפי זה מקרסמין דלעיל אתבואה קאי שכורתין את השבלים ביד ולהניח התבן. וי"מ מפסלין מלשון פסל לך שנוטל כל הענפים כדי שיתעבה האילן לקורות:

ר' יהושע אומר וכו'. בגמ' מסיק דג' מחלוקת בדבר לת"ק לא שרי אלא עד ר"ה של שביעית ור' יהושע קסבר כזירודה ופיסולה של שנת החמישית שמותרת בשנה הששית עד ר"ה כך הוא של שנת ששית שמותרת אף בשביעית ר"ש קסבר דאף זירודה ופיסולה של חמישית בששית לא התירו אלא כ"ז שהוא רשאי בעבודת האילן בששית והיינו עד העצרת ולא יותר והלכה כת"ק: