גמ' רב אמר. הא דקתני על הקרקע והוא שיש קרקע למלוה וללוה וטעמיה דכי אין לו קרקע להמלוה לא סמיך אקרקע של הלוה דשמא ימכור אותה אבל אם יש קרקע גם להמלוה סמיך עלה ואם ימכרנה יזכה לו בתוך שדהו כל שהוא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 10 · הלכה 3 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ור' יוחנן אמר אם יש למלוה או ללוה כותבין כדמשמע מסתמא דמתני':
אין לו קרקע ולחייבין לו יש קרקע כותבין. כדקאמר טעמא לעיל (בהלכה ד'):
אלא קלח א'. שמכר כל השדה ושייר לו קלח א' כותבין:
והתני וכו' אין להן פרוזבול. אין כותבין על מה שיש להן משל שותפוח או באריסות לפי שאין הכל שלו ואמאי לא יהא כמי שאין לו אלא קלח א':
ומשני תמן כל קלח וקלח של שותפות (הכא) ואין מבורר לו אפי' קלח א' אבל הכא זה הקלח מבורר שהוא שלו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ca0cb47aaba2b43f4ff77bd3580c2de75f54f5abae3dea32b4166560e9b47168