בנין יהושע על אבות דרבי נתן · פרק 40 · הלכה 9

לענין תלמידים. כלומר לענין לימוד יש ד׳ חלוקים כדמפרש ואזיל:

דג וכו׳. מה שמכנה לדג ע״ד דאי׳ בברכות פרק הרואה דס״א שהשיבו הדגים לשועל. ומה במקום חיותנו וכו׳ כך בזמן שאנו עוסקים בתורה דכתיב בה (דברים ל׳:כ׳) כי הוא חייך ואורך ימיך וכו׳ כשאנו פוסקים מד״ת עאכ״ו ע״ש נמצא כמו חיות הדג בים כך חיותנו בתורה והיא יכונה נמי בשם מים כד״א (ישעיהו נ״ה:א׳) הוי כל צמא לכו למים וכדאיתא בתענית ד״ז וסוכה דל״ב ולקמן פמ״א. וכן המפרש הביא רעיא מהימנא דפ׳ שמיני דאי׳ התם דגים וחגבים וכו׳ עד מה נוני ימא חיותן בימא ואי לא ידעין לשאטא במיא אינון מייתן. אוף ת״ח מארי מתניהין חיותייהו באורייתאואי אתפרשין מיניה מיד מתים ע״ש:

כיצד בן עניים. ר״ל עני בדעת וכדאיתא בנדרים דמ״א אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעת במערבא אמרה דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דדא קני מה חסר דדא לא קני מה קני. ופירוש פס דלא קני דעה מה יועיל לו כל מה שיקנה. וכתב המהרש״א לכך הענין כפול לרמז בין בדברים הגופניים ובין הרוחניים כולן תלוין בדעה. מפרש:

ואין בו דעה. להבין מה שלומדים עמו. א״נ ע״ד דאיתא במ״ר ויקרא ספ״א כל ת״ח שאין בו דעה וכו׳ ועי״ל פי״א מזה:

בן עשירים. ר״ל עשיר בדעת שמבין מה שלומדים עמו:

דג מן הים הגדול וכו׳. התורה נקרא ים כדכתיב (איוב י״א:ט׳) ארוכה היא מארץ מדה ורחבה מני ים א״כ החכם הכולל שיש בו דעה להשיג כל מה ששואלין אותו להשיב הן דבר קטן והן דבר גדול וידו בכל דומה לדג גדול שבים הגדול שיש בכחו לשוט בו לארכה ולרחבה. ובחלוקה שלישית שאין בו דעה להשיב מכנה אותו לירדן שאין גדול כל כך כמו הים וגם ירדן הוא לשון ירידה כן הת״ח ההוא אין בו כח להשיג כ״כ כמו זה האחרון אשר דימה לים הגדול. מפרש: