בנין יהושע על אבות דרבי נתן · פרק 41 · הלכה 15

צדיקים גמורין אין מצטרפין. דל אין מצפצפין ור״ל שאין צועקים ובוכין מתוך יסורין אפי׳ שעה אחת אלא נכתבין ונחתמים לאלתר לחיי עולם ובר״ה דף טז ע״ב איתא בזה״ל תניא בש״א ג׳ כתות הן ליום הדין וכו׳ צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם וכו׳ בינונים (מחצה על מחצה. רש״י) יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולים (צועקים ובוכין מתוך יסורין שעה אחת ועולין. רש״י) ובה״א ורב חסד מטה כלפי חסד (הואיל ומחצה על מחצה הם מטה את ההכרע לצד זכות ואין יורדים לגיהנם רש״י) ועליהם אמר דוד אהבתי כי ישמע וגו׳ דלותי ולי יהושיע ע״ש בתוספות ומהרש״א בח״א לפ״ז תבין ג״כ סוגיא דהכא ואפשר ראוי להגיה הכל כמו התם ובמקום ר׳ יוסי צ״ל בש״א כי ב״ש הוא בר פלוגתא דב״ה:

בה״א אין רואין אותן כל עיקר. ר״ל הבינונים. כדלעיל שבה״א ורב חסד מטה כלפי חסד וכו׳:

שנאמר כי טוב חסדך מחיים. רישא דקרא צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה וגו׳ כן בקדש חזיתיך ר״ל שנפשם של בינונים כשרואים שעומדים במשקל השוה. אז משתוקקת נפשם ומתאוים שיכריעו זכיותיהם יוציא לצדק דינם. כדי שינצלו מארץ ציה זה הגיהנם. רק בקדש חזיתיך בג׳״ע בתוך הצדיקים קדושי עליון. כי טוב חסדך מחיים ר״ל החסד שעושה הקב״ה לעתיד הוא יותר וטוב שעושה מחיים כי זה שכר נצחי ויפה שעה א׳ של קורת רוח בהעוה״ב מכל חיי העוה״ז. ומסיים הקרא ע״כ שפתי ישבחונך על הטוב ההוא כי שם א״א עוד לסגל ולהעלות למדריגת הנשמה כ״א ממה שרב הסד מהשי״ת ב״ה מטה כלפי חסד:

ואומר וחוסה עליהם וגו׳ ואומר חוסה עלי כצ״ל ולקח האדר״נ למליצה פסוק זה כלומר שבתפלה זו מתפללים הבינונים בשעה ששוקלים מעשיהם אומרים וחוסה עלי כרוב חסדך. הקב״ה יכריע הזכיות שיהיה רב חסד מטה כלפי חסד כדי שינצלו מדש״ג כנ״ל בס״ד לפי פשוטו: