קריאה במקור

בנין יהושע על אבות דרבי נתן · פרק 4 · הלכה 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

בני עמדו. שלא היה כדי צרכה:

אני עאכ״ו. בברכות דף ס״א איתא מכאן למדה תורה ד״א שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו:

לכלה בנאותה. שם בברכות איתא ויבן ה׳ אלהים וגו׳ מלמד שקלעה הקב״ה לחוה והביאה אל האדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנאיתא וכצ״ל כמו כן הכא:

וקשטה. בכ״ד מיני תכשיטין הנאמרים (בישעיה ג׳) מ״ר בראשית פח״י ומ״כ:

שנאמר ו״י״ב״א״ה. גימטריא כ״ד. זוהר:

שושבין. משתדל בחופתו ובזווגו. רש״י שם בברכות:

שנאמר עצם מעצמי וגו׳. לכך לא היה יכול אדה״ר לקחת לעצמו שושבין:

בת חבירו. שלא תאמר שכ״א ינהג כן לישא קרובתו שהיא ש״ב ואחותו וי״ח לכך מדייק דוקא בת חבירו שאינה אסורה לו. מפרש:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 0367d181ea760d991643180ea536fead1664509175bdcaa89dfeeb14a18a5865