בנין יהושע על אבות דרבי נתן · פרק 29 · הלכה 5

אצל ר״י ב״א הקפר. ביומא דף פ״ו ע״א איתא שאל ר׳ מתיא ב״ח את ראב״ע ברומי:

חלוקי כפרה. שחלוקים בכפרתן זה כך וזה כך רש״י שם:

ושלשה הן. הנחלקים שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקים שהיא צריכה לכולן. רש״י:

שובו בנים. ומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה. רש״י:

כי ביום הזה יכפר למדת שיש עבירה שצריכה יוה״כ:

ופקדתי בשבט פשעם. למדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתבר הקל לקלה והחמור לחמורה רש״י. וכתיב וכו׳ אם יכופר וגו׳. לא שייך הכא כ״א לקמן על חילול השם וגם בגמרא שם ליתא כי זה אינה מחלוקי כפרה שמועיל תשובה כדלקמן:

ובשאר ימות השנה מכפרין. ר״ל בזמן ההוא שסובל היסורין אפילו בתוך השנה אבל בגמרא שם ליתא הך בשאר וכו׳ ע״ש:

אלא תשובה ויסורין. שם איתא אלא כולן וע״ש במהרש״א שהאריך בזה בח״א. ובגמרא שם מפרש ה״ד חילול השם אמר רב וכו׳ רי״א וכו׳ רב יצחק בר אבדימי אמר כל שחביריו בושים משמועתו וכו׳ אביי אמר כדתניא ואהבת את ה׳ אלהיך שיהיה ש״ש מתאהב על ידיך וכו׳ ובזמן שאדם קורא ושונא ומשמש ת״ח ואין דבורו בנחת עם הבריות ואין מו״מ נאה בשוק ואינו נושא ונותן באמונה מה הבריות אומרים וכו׳ ע״ש לכך סמך ע״ז איסי בן יהודה מפני מה ת״ח וכו׳ אלא מפני שהן בוזין בעצמן על ידי חלול השם והיינו שכל חביריו בושים משמועתו וכו׳ ובני עלי יוכיח שנענשו על חלול השם שהיו בוזין בעצמם נגד העם במעשיהם לכך סמך שפיר איסי בן יהודה דבריו הכא. ועי״ל פרק כ״ו ד״ה הוא היה אומר מפני מה ת״ח וכו׳ ובדא״ר פ״ב: