גמרא, ודלמא עייל שליש [העומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ ולא מקרי קצירכם כ"א קציר נכרי] אלא קים להו [לרבנן דבקיאין הן בגידול התבואה] הכי נמי קים להו [לרבנן דכל תבואה שנקצרת בחג בידוע שהביאה שליש לפני ר"ה].
לא ידעתי הדמיון, דבלא ראינו התבואה קודם ר"ה אלא עתה קוצרים אותה בסוכות, ובאנו לומר שמה שנקצרת בחג הביאה התבואה שליש קודם ר"ה בזה י"ל דלא קים להו דהכי הוא, משא"כ הכא כשבאו לארץ ראו התבואה שעדיין לא הביאה שליש, בזה י"ל דהם בקיאין.
ובממנ"פ הא בזה בודאי בקיאים דקתני במתני' התבואה שהביאה שליש, הא גם בלא הביאה שליש ניחוש לשביעית ולמעשר שמא הביאה שליש, אע"כ דזהו בודאי יכולים להכיר, אבל זה הכלל דכל הנקצרת בחג בידוע שהביאה שליש לפני ר"ה י"ל דאינם בקיאין:
לא ידעתי הדמיון, דבלא ראינו התבואה קודם ר"ה אלא עתה קוצרים אותה בסוכות, ובאנו לומר שמה שנקצרת בחג הביאה התבואה שליש קודם ר"ה בזה י"ל דלא קים להו דהכי הוא, משא"כ הכא כשבאו לארץ ראו התבואה שעדיין לא הביאה שליש, בזה י"ל דהם בקיאין.
ובממנ"פ הא בזה בודאי בקיאים דקתני במתני' התבואה שהביאה שליש, הא גם בלא הביאה שליש ניחוש לשביעית ולמעשר שמא הביאה שליש, אע"כ דזהו בודאי יכולים להכיר, אבל זה הכלל דכל הנקצרת בחג בידוע שהביאה שליש לפני ר"ה י"ל דאינם בקיאין: