להאי דלא מצלי וכו כתב הר"ן והאי דקאמר לא מצלי ומיקל ולא קאמר משום דמיקל היינו משום דמתרץ גופיה סובר דמשום שלא הזכיר טל וגשם הוא דמחזירין אותו אבל אם הזכיר שניהם אין מחזירין אותו שאין הגשמים בימות החמה קללה גמורה אדרבה ברוב השנים סי' ברכה הם כדאיתא לקמן דאם כבר ירדו גשמים בזמנם סימן ברכה הם בימות החמה מיהו כשהניח להזכיר טל שהוא טובה לעולם והזכיר גשם מחזירין אותו ע"כ ונראה די"ל בהיפך דהמתרץ סובר אפילו הזכיר טל אין מחזירין אותו וה"ק לא דמי האי דמצלי ומיקל בשלא ירדו הגשמים מכבר או במקומות אחרים שלא ירדו מכבר להאי דלא מצלי ולא מיקל שאין הטל נעצר לעולם אפילו בלא תפלתו ואילו הוה מתרץ משום דמיקל ה"א בשירדו מכבר אין מחזירין אותו קמ"ל דבעינן דוקא דומיא דטל שאין בו שום קללה בעולם משא"כ בגשם שאם אינו קללה כאן שכבר ירדו אפשר שהם לקללה במקום אחר וכן דעת הפוסקים דאפילו הזכיר טל מחזירין אותו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 44ff78616bd55c2ffa30451a2199b41bdbcf2273662f17317ea9cf36453c0ed1