ד' הוה וכו' כ' בי"מ ר' היה ממנה ב' ממונים על הנהגת הציבור והן היות' גדולים שבחכמים אם היו ראוים היו מתקיימים ואם לאו היו מתים ואז הי' ממנה ב' אחרים במקומם כשנפטר רבי צוה לבני לא תעשה כן אלא מנה כל חכמים הראוי' להמנו' יחד והיינו טעמא כי בנו אולי לא יכיר מי הם היותר גדולים כמו שהוא היה מכיר בהם או מפני שהי' כבה שהיו מתים כשאינם ראוי' לכן חזר בו מהמנהג ההוא עכ"ל וכמה דחוקים דבריו אם היו מתו' למה לא חזר בו ר' ועוד ב' למה הי' ממנה לכן פי' שבקונטרס עיקר:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 44ff78616bd55c2ffa30451a2199b41bdbcf2273662f17317ea9cf36453c0ed1