מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2

כאן וכאן אין סלעים מרתיחין. התוס' במתני' ד"ה סלעים הביאו סוף הסוגיא דפ' במה טומנין בהאי תלמודא דגריס התם בתר ההיא דלעיל שהבאתי בפנים. והא תני אין טומנין בסלעים תיפתר בסלעים של כסף אית תניי תני טומנין בסלעים ואית תניי תני אין טומנין אמר רב חסדא מ"ד טומנין בשל זהב ושל נחשת ומאן דאמר אין טומנין בסלעין של כסף וע"ז כתבו שם הוה מצי לשנויי כאן בסלעים של אבנים כאן בשל כסף אלא ניחא ליה לשנויי כולהו במתכת. ונראה דהאי ש"ס בלאו הכי לא הוה מצי לשנויי התם הא דתני טומנין בסלעים של אבנים דס"ל דאין דרכן של סלעים להטמין בהן וכדאמר רבא התם לקמן בדף י"ט על הא דפריך התם כעין דהכא היינו טעמא דלא קתני סלעים משום דמשתכי לה לקדרה שמעלין חלודה כפי' ר"ח שהביאו התוספות שם דאתיא כדהכא והא דפריך התם אמאי לא תני סלעים במתני' דהתם היינו משום דעכ"פ היה צריך התנא להשמיענו איסורא דאין טומנין למאן דבעי להטמין או שאין לו דבר אחר להטמין בו ומשני דאין להם הבל והשתא האי ברייתא דטומנין ודאי לא ניחא ליה לאוקמי בשל אבנים דאין דרך להטמין בהן דלענין היתירא לא תני אלא במידי דאורחי'. והא דכתבו כאן שינויא אחריתא לפי' רש"י הא' הוא דאתיא שפיר שפי' שם משום דמשתכי שמשברין את הקדירה. ולפי זה מאי שנא של אבנים משל כסף דהן ג"כ משברין את הקדירה ואפ"ה מוקי האי ש"ס מעיקרא להאי ברייתא דאין טומנין דבסלעים כסף מיירי ואע"פ שאין הדרך להטמין בהן כמו בשל אבנים מ"מ האי תנא איסורא קמ"ל אם ירצה א' להטמין בהן ולהכי מקשו התוס' דהשתא הוי מצי לשנויי לאידך רומיא דברייתא כאן בשל אבנים וכו' ולאשמעי' היתירא דומיא דאיסורא למאן דבעי להטמין אלא ניחא ליה וכו' ובמה שכתבתי פירושא דפריך התם מעיקרא למאי דס"ד דסלעים מרתיחין וא"כ היה צריך התנא לאשמועי' איסורא דאין טומנין ואף ע"פ שאין דרך להטמין בהן מתורץ ג"כ הא דהקשה הרמב"ן ז"ל בחידושיו להכריח דגמרא דילן לית ליה האי סברא דקאמר הכא אין סלעים מרתיחין דאי אית ליה הכי מאי קשיא ליה נימא אין הסלעים מרתיחין אלא שהן מלקין ארעיתו של כותל. ובמאי דפירשנו ניחא הכא והתם וכמו שסיימו התוס' בדף י"ט לפי' ר"ת ע"ש. ובמ"ש המהרש"א שם ואין להאריך: