ושגוב הוליד את יאיר וכו'. זהו כדרשת הברייתא התם בדף קי"ב ע"א דלענין ירושת הבעל מידרשא דמקרא נפקא לן והתם דחי לה דאימא דיאיר זבן מיזבן ופינחס דנפלה ליה משדה חרמים וכו' וכבר הוזכר לעיל מזה דלא אתברר התם דירושת הבעל דאורייתא וסמכו הפוסקים הסוברים דרבנן הוא על הסוגיא דריש פרק הכותב דאיפסיק הלכתא כרשב"ג ולאו מטעמיה כמבואר ועיין במה שנתבאר ריש פרקין ד"ה חכמי הגוים ובדף קי"ג שם מייתי להמימרא דר' אבהו דדריש מהאי קרא שאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב אלא מלמד שנשא שגוב אשה וכו' ומשמע דלא תפס סתמא דהש"ס לדרשה זו דאיכא למידחי ולומר כדרשת הברייתא מלמד שנשא יאיר אשה וכו' והיינו דאיצטריך ליה למיפסק הלכתא בדף קכ"ה ע"ב אמר רב פפא הלכתא אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק ואע"ג דלכאורה לא אשכחן פלוגתא להדיא בזה. וכבר מוסכם הוא מדעת רוב הפוסקים דמלוה הוי ראוי לגבי ירושת הבעל כמו לגבי בכור ואין הבעל יורש ממלוה שאין הבכור נוטל פי שנים ובחידושי הרמב"ן ז"ל מביא גירסא בשם השאלתות פ' וירא בלק דגריס בהדיא הלכתא אין הבכור נוטל פי שנים במלוה ואין הבעל נוטל במלוה ומסוגיא דהכא נמי משמע כן דלא למדו לבעל שאינו נוטל בראוי אלא מבכור כדאמר ר' יוסי בר' בון ואם כן דינו כבכור לענין מה דנקרא ראוי. ואפשר דאף הרמב"ם ז"ל לא זכר כלום מדין מלוה גבי בעל דעתו ג"כ כשאר גדולי הפוסקים ומש"ה כתב בהל' ט' פרק א' מנחלות שהוא יורש נכסי אשתו שבאו לירושתה והוחזקו. וסמך על מה שביאר בפ"ג גבי בכור מה הן הוחזקו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 8 · הלכה 5 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4d90491820fb8177f230321aca062cd17f0aecf7f9beadbeb4206d0ba28f4b7c