מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 4 · הלכה 8 · Segment 4

מה אמר במקדיש. הכא מקשי ליה להאי מ"ד והתם דף ע"א ע"א קאי האי טעמא לחלק בין מוכר לנותן כדפירש יהודה נקוסא לפני רבי זה היה לו לפרש וזה לא היה לו לפרש וכפי' ר"ח שהביא הרשב"ם ז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל כדפרישית. ול"ק ממקדיש דבמקדיש אמרי' טעמא משום דבעין יפה הוא מקדיש:

נישמעינה מהדא. כבר הבאתי הגי' נכונה בפנים ממה שהעתיק הרמב"ן ז"ל מנסחא אשר היה לפניו ובמקום אחר כתב אשר זכה הוא ז"ל לנסחא הראשונה של הירושלמי. וכתב שם דמכאן ראיה לפי' הר"י הלוי ז"ל דלא קאי במה דברים אמורים אלא ארישא אבל במידי אחרינא לא שנא מכר ממתנה ומשום הכי אמר רב לעיל גבי אחין שחלקו לקוחות הן ויש להן דרך זה על זה משום דבעין רעה הוא מוכר דהא לא קתני במתני' דשני הני ממוכר לגבי דרך וכיוצא בה אלא לגבי מילי דשדה עכ"ל. ומיהו האי דינא לעיל פלוגתא דרב ושמואל היא בדף ס"ה ע"א ולשמואל אין להן דרך זה על זה ואם דמהכא כרב מוכחא אפ"ה לא פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב משכנים הל' י"ב אלא כשמואל ומשום דר"נ קאי כוותיה ואמר שם הזהרו בהן שהלכות קבועות הן:

שייר לו דרך אף הן אין יונקין משל הקדש. כדפרישית בפנים והכי מקשה ליה כעין זה בבבלי אליבא דר"ש ושקיל וטרי ובפירושא דר"ש מסיק דלדבריהם דרבנן אומר להו וכדפרישית במתני':

סליק פירקא בסייעתא דשמיא