כופין הן בני מבוי זא"ז לעשות להן לחי וכו'. כן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ה משכנים הלכה י"ב. ובענין עירוב כתב בפ"ה מהלכות עירובין בהלכה ב' אחד מבני מבוי שהיה רגיל להשתתף וכו' נוטלין ממנו שתוף בע"כ ואחד מבני מבוי שאינו רוצה להשתתף כלל וכו' כופין אותו להשתתף עמהן. הך סיפא לאו במי שאינו מודה בעירוב קאמר אלא במי שאינו רוצה מחמת נפש רעה כדאמר הכא אבל במי שאינו מודה בעירוב כבר כתב שם בסוף פ"ב כל מי שאינו מודה במצות עירוב אין מערבין עמו כדר' יוסי בר' בון דהכא וכדאמר בהדיא במסכת עירובין שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4d90491820fb8177f230321aca062cd17f0aecf7f9beadbeb4206d0ba28f4b7c