מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 7 · הלכה 3 · Segment 3

רבי הונא אמר השתות עצמו מנכה. מחלפה שיטתיה דרב הונא דהתם בדף ק"ו ע"א דאמר שתות כפחות משתות ופסקו הפוסקים כוותיה וכדפרישית במתני' חצי שדי אני מוכר לך ופלוני מקיפך וכו'. בבבלי פ' המוכר את הבית דף ס"ב ע"א גרסינן מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר א"ל רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב ומודה רב היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון וכו'. ובודאי דלא דמיא להאי דהכא דהתם פליגי כמה הוא דקנה והכא בהדיא אמר לו חצי שדי אני מוכר לך ופליגי איזה מקום הקנה לו בחצי שדהו. ומכל מקום שמעינן דלרב דאמר התם דלהכי מצר לו מצר הקצר לומר דמשם וכנגדו הוא דמקני ליה ולא יותר והוא הדין להא דהכא דמשם הוא מודד לו חצי שדהו וכמ"ד כמין מטלית. ומבואר הוא דמחלוקת הפוסקים הוא בהאי דינא דהתם דדעת הרי"ף ז"ל לפסוק כרב כ"כ בחידושי הרמב"ן ז"ל לדעתו דס"ל דהא דשתיק רב שלא חש להשיב להם וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפכ"א ממכירה הל' י"ג כרב. ודעת התוספת והרא"ש ז"ל לפסוק כרב כהנא ורב אסי דהא דשתיק משמע מפני שהודה להם והרמב"ן ז"ל הכריע כדעת הרי"ף ודעת הרמב"ם ז"ל וכתב דמההיא דב"ק דף י"א גבי ההוא גברא דשאיל נרגא וכו' ראיה לפסק זה דספיקא דהש"ס היא התם אי קבלה מינייהו ואי לא קיבלה והיינו דאיצטריך גמרא למיפסק שם והלכתא כרב כהנא ורב אסי אלמא לא הדר ביה רב וכחב שם כלל גדול בדין זה כל מקום דנמצא בש"ס שתיק רב לגביה דרב כהנא ורב אסי אם הוא באיסורא כגון גבי אפרוח בפ"ק דביצה דף ו' אזלינן לחומרא ובדיני ממונות המוציא מחבירו עליו הראיה:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא