רבי יוחנן מתיב וכו'. יש לפרש לפשטה דהסוגיא דר' יוחנן על מתני' פריך דאמאי נטלו חלק בכורה הא ראוי הוא ובמקרא לשון מתנה כתיב ומשני ליה דהא כתיב גם לשון ירושה ואם מתנה וכו' וא"כ מוחזקת היא ולפ"ז דברי רבי הושעיא ענין בפני עצמו הוא. ומאי דפרישית בפנים עולה כעין קושיא ופירוקא דהתם דמאי מספקא ליה משה ומשני דהיא גופה ספוקי מספקא ליה. וגם לפי ענין זה יש לפרש דהא דקאמר אם מתנה וכו' על הספק קאי דהא הוא דמספקא ליה מפני שנאמר לו בשתי לשונות והאי אלא מאחר וכו' סיומא דהספק הוא דאם כך הוא הדבר דמאחר שנתן לשם מתנה חזר ונתן להם לשם ירושה וכך השיב לו הקב"ה. ודברי רבי הושעיא הם לפרש לשון מורשה דקאמר ומילתא באפי נפשה היא וכדפרישית בפנים בזה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4d90491820fb8177f230321aca062cd17f0aecf7f9beadbeb4206d0ba28f4b7c