מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 5 · הלכה 5 · Segment 2

בעשירות חייב להכריע לו טפח. יש לפרש דקאי על הכרע אחד לעשרה ליטרין וכהאי דאמר התם דף פ"ד ע"א היה מבקש ממנו עשר ליטרין לא יאמר לו שקול לי אחת אחת והכריעה אלא שוקל לו בבת אחת ונותן הכרע אחד לכולן. וה"נ קאמר דלעשרה ליטרין שישקל לו בבת אחת הוא דחייב להכריע לו טפח:

כיני מתניתא כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין ב"ד נענשין עליה. התוספות בפ"ק דמכילתין דף ח' ע"ב ד"ה אכפייה לרב נתן כתבו בשם הריצב"א לתרץ דלא תיקשי מההיא דפ' כל הבשר אייתוהו לההוא גברא דלא הוה מוקיר לאבוה כפתוהו א"ל שבקוהו דתני' כל מצות עשה וכו' אלמא אין מוזהרין עליה אלא דהתם נמי ה"ק אין אתם נענשין עליה ולהיות מוזהרין להכריחו עד שיעשה. וכך מצאתי בתשו' מיימוני בהל' שכנים דההיא לא פליגא אירושלמי דה"ק שבקוה כיון שכפיתם אותו אין אתם צריכין לטרוח יותר שאין אתם נענשים כמו בשאר מצות עשה. עוד כתבו שם וכן בחולין לתרץ מההיא דאכפייה לצדקה דשאני צדקה דאית בית לאו לא תקפוץ ולא תאמץ. ולפ"ז נוכל לתרץ גם כאן אפי' למ"ד בעלמא אין מוזהרין עליה כלל דשאני הכא דאית ביה לאו לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן וגו' איפה ואיפה וגו' והלכך מוזהרין עליה ונראה דבהא פליגי נמי הני תנאי דברייתא דלקמן וכן מייתי לה התם בענין הפלוגתא דמר סבר מעמידין אגרדמין למדות אבל לא לשערים ומר סבר אף לשערים ומשום דהאי לאו לא יהיה לך וגו' במדות הוא דכתיב והלכך סבר האי מ"ד דאינן מוזהרין כ"א על המדות ומ"ד אף לשערים ס"ל כר' בון בר חייה דאין נענשים עליה תנינא אבל מוזהרין עליה לכתחלה אף במקום דליכא לאו כ"א עשה לחוד. וזהו דעת הרמב"ם ז"ל דתפס דעת ר' בון דהכא לעיקר דמשמע דהמסקנא הכי הוי דאין נענשין עליה תנינא ולפיכך פסק בסוף פ"ח מהל' גניבה חייבין ב"ד להעמיד וכו' את המדות ופוסקין השערים יש להם רשות להכותו וכו' וכן וכו' מי שמפקיע את השער וכו' דמכיון שמוזהרין על שניהם יש להם רשות להכות ולכוף עליהן והיינו טעמיה נמי דפסק בענין מקלה אביו ואמו בסוף פ"ה מהל' ממרים דיש לב"ד להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שיראו דאף דאין נענשין מ"מ אם ירצו יש להם רשות הואיל ומוזהרין בכך:

בר נש דתנא כבשה דאהינו חבשין ליה. יש לפרש כבשה דאהינו מענין אשכול של תמרים וכלומר דבר נאה ומשובח אלא דבכ"מ בש"ס משמע דאהינו פירושו תמרים שלא בישלו כל צרכן. ולפ"ז לא היה ממליץ בעד רב. ואפשר דבניחותא קאמר דלהכי חבשין ליה משום דתני דבר שאינו עיקר ולטעמיה אזיל רב קרנא דפליג אדרב כדס"ל התם וכן נראה דהאי עובדא דהכא היינו דקאמר התם דבי נשיאה אוקימו אגרדמין וכו' נפק דרש להו מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא