סבור למבנייה בעין עיטם וכו'. מקשים העולם דלמ"ד ירושלם לא נתחלקה לשבטים א"כ ליכא לשנויי לא מקרא דבין כתפיו ולא משום דגמירי דסנהדרין בחלק יהודה ולדידיה אמאי לא בנאוהו בעין עיטם דמידליא. ולפום ריהטא קושיא גדולה היא. ומה גם דהכא משתעי גופא דעובדא היכי הוה וכמו זר נחשב לומר דלמ"ד כל זה הויכוח שקר ולא היו דברים מעולם:
וחזה הוית לעמית בתורה הרב שיח יצחק בשיטתו ליומא דף י"ב ארוכ"ה לו עלתה בהא דירושלם נתחלקה והסכים דדעת הרמב"ם דפלוגתא דתנאי אי ירושלם נתחלקה אי לא היינו דלכ"ע ירושלם נתחלקה מתחילה לשבט יהודה ובנימין. ומ"ד לא נתחלקה היינו שלא עמדו בחילוקה דלבסוף נתנו דושנה של יריחו במקום ירושלם. א"נ דבני יהודה ובנימין הפקירו חלקם לכל ישראל וכו' ע"ש. ולפי העלות שיטה זו לק"מ ותנוח דעתנו בקושיא הנזכר. אך מדברי התוס' סוף פרק מרובה נראה דלמ"ד לא נתחלקה הוי כפשט הדבר דלא נתחלקה כלל וכך מטין דברי רש"י פרק בני העיר ע"ש ודוק הטב:
וחזה הוית לעמית בתורה הרב שיח יצחק בשיטתו ליומא דף י"ב ארוכ"ה לו עלתה בהא דירושלם נתחלקה והסכים דדעת הרמב"ם דפלוגתא דתנאי אי ירושלם נתחלקה אי לא היינו דלכ"ע ירושלם נתחלקה מתחילה לשבט יהודה ובנימין. ומ"ד לא נתחלקה היינו שלא עמדו בחילוקה דלבסוף נתנו דושנה של יריחו במקום ירושלם. א"נ דבני יהודה ובנימין הפקירו חלקם לכל ישראל וכו' ע"ש. ולפי העלות שיטה זו לק"מ ותנוח דעתנו בקושיא הנזכר. אך מדברי התוס' סוף פרק מרובה נראה דלמ"ד לא נתחלקה הוי כפשט הדבר דלא נתחלקה כלל וכך מטין דברי רש"י פרק בני העיר ע"ש ודוק הטב: