בתוס' ד"ה רבי שמעון פוטר עד ואור"י דר"ש חדא ועוד קאמר וכו'. ויש לתמוה א"כ לרבנן מאי איכא למימר דהא אפילו אי טעמייהו דרבנן דס"ל דלא קנס קא תבע אלא בושת קא תבע מ"מ מאחר שלא עמד בדין אפי' אם ייחד כלי או נתן משכון מ"מ הוי דבר שלא בא לעולם ויש ליישב דרבנן ס"ל דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם והא דלא חשיב להו התם בקדושין דלא חשיב התם אלא תנאים שנתפרשו שמותיהם כגון רבי ור"מ ודאב"י כדאיתא התם:
קריאה במקור
מהר"ם על כתובות · דף 42a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b0af2e08b4be295b3e8b2711032a06957c134a969bf5999e0fcc967d3e9cd799