הקם תקים זו טעינה רשב"י אומר כו'. — צ"ל: הקם תקים עמו זו טעינה מכאן היה ר"ש בן יוחי אומר כשם שפריקה מה"ת (כ"ה במכילתא פ' משפטים לפי גירסת הגר"א שם) כו' חמור של ישראל ומשאוי של גוי ד"ה פורק וטוען (פי' דלר"ש דסבר פריקה וטעינה מן התורה הטעם הוא משום צערו של בעל הבהמה וצער בעלי חיים לית ליה, אבל חכמים דסברי דפריקה בלבד מה"ת הטעם הוא משום צער בע"ח אבל טעינה אינה אלא מדרבנן משום צער בעל הבהמה, וע' בבלי ל"ג ב' שדרך האדם להלוך עם חמורו ולפיכך ישראל ההולך עם חמורו והמשאוי של גוי פורק וטוען לר"ש מן התורה משום צער בעל החמור ולחכמים פורק מה"ת משום צער בע"ח וטוען מדרבנן משום צער בעל החמור) חמור של גוי ומשאוי של ישראל כדברי חכמים פורק (פי' משום צער בע"ח) ולא טוען (פי' אפי' מדרבנן דסתם חמור של גוי בעליו אצלו ולא ישראל כמו שנתבאר) כדברי ר"ש לא פורק ולא טוען (פי' דצער לישראל אין כאן וצער בע"ח לית ליה).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 2 · הלכה 10 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b2b105d13d15923cf4db1484a807dbb03d7160cd4c70a2d2cdff70e7f3d4f637