תני יכול המחהו אצל חנווני כו'. —צ"ל: תני המחהו אצל חנווני או אצל שולחני אינו עובר עליו אבל עוברין הן עליו אימתי בזמן שלא התנה (פי' שחנווני או שולחני לא התנה עם הפועל שלוקח את שכרו עליו ע"מ שלא יעבור עליו) אבל התנה עמו אף הן אינן עוברין עליו השכיר בזמנו נשבע ונוטל (כ"ה בתוספתא פ"י) כו' אם אמר לו אתן ולמחר אמר לו נתתי ה"ז נאמן (פי' ואינו מועיל מה שתבעו בזמנו) ריב"ח אמר ואפי' אמר לו אתן ולמחר אמר לו נתתי אינו נאמן (וע' ירושלמי שבועות רפ"ז דנסתפקו מי אמר הדין "אם אמר לו אתן ולמחר אמר לו נתתי נאמן" ריש לקיש או ר' יוסי ב"ח וכאן להגהתי מפורש שר"ל אמר בזה דאינו נאמן ומשמע מכאן דמסדר הבבות אין זה אותו מסדר שאר הירושלמי ויש לנו עוד הוכחות אחרות שכן הוא).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 9 · הלכה 11 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b2b105d13d15923cf4db1484a807dbb03d7160cd4c70a2d2cdff70e7f3d4f637