שטר שלוה בו ופרעו לא יחזור ויגבה בו כו'. — צ"ל: לא יחזור וילוה בו כו' ר' יסא בשם ר' יוחנן ואפי' לבו ביום (פי' אפי' אם ירצה לחזור וללוות בו אחר שפרעו באותו יום שפרע אסור, וע' בבלי י"ז ב' דאוסר אפי' אם לוה ופרע באותו יום שלוה אינו יכול לחזור וללוות בו ביום) כו' הכא את מר אפי' לבו ביום (פי' וש"מ שאדם עשוי לפרוע ולחזור וללוות באותו יום) והכא את מר (לעיל סוה"ו) אם זמנו יוצא לבו ביום יחזיר (פי' שאין אדם עשוי ללוות ולפרוע בו ביום) א"ל אדם מצוי לפרוע וללות לבו ביום ואין אדם עשוי ללות ולפרוע לבו ביום.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 1 · הלכה 7 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הוא הזמן והן העדים כו'. —פי' שאם קרה הדבר שבאותו יום שלוה פרע למה לא יחזור וילוה בו באותו יום.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b2b105d13d15923cf4db1484a807dbb03d7160cd4c70a2d2cdff70e7f3d4f637