תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 3 · הלכה 8 · Segment 2

ר"ב בשם רב מזו המיותכים לע"ז נאסר מיד עי' בפנים בדברינו דלרב לא דמי בנין בתלוש לשם ע"ז לחוצב אבנים במחובר בהר מחובר לכו"ם ותולש אח"כ כו"ם שלם דזה הוי מעשה חשובה יותר דבזה לכו"ע נאסר מיד ועי"ז יש לתרץ קושית הגאון דע"א ז"ל בדף מ"א ע"ב דמקשה על התוס' ז"ל ד"ה אבן דמחלק התוס' ז"ל בין זקוף לבינה להשתחות לה דבעינן דוקא השתחוה לה דוקא זקופה דלא הוי מעשה חשובה אבל חצובה הוי מעשה חשובה ומיהו לפי מה שפירש הקונטריס ז"ל דמתניתין אתיא כמ"ד אסורה מיד הוי רבותא טפי בזקפה אע"ג דלא חצבה דמיתסר אליביה כדמשמע לעיל עכ"ל ז"ל והק' הגרע"א ז"ל דלמה מביא התוס' ז"ל פרש"י ז"ל דמתניתין אתיא כמ"ד אסורה מיד נראה כאילו יש לנטות מדברי רש"י ז"ל ולומר דמתניתין ס"ל עד שתיעבד ומ"מ מעשה חשוב דבנין אוסר מיד אבל זקפיה לא אבל תמוה לי הא לעיל דף י"ט ע"ב איתא הניחא למ"ד כו' ושל עכו"ם עד שתועבד הרי דהתם מיירי בבנה בכיפה ואפ"ה למ"ד משתיעבד לא נאסר ע"י הבנין לחוד וא"כ אי אפשר לנטות מדברי רש"י ז"ל עכ"ל הגרע"א ז"ל ולפי דברינו ניחא דהא לא דמי מעשה הבנין בתלוש למעשה החצובה במחובר כדמוכח בירושלמי כאן דבבנין מוקי רב בהכנסתן לארץ דא"צ עד שתיעבד אבל בחציבה במחובר דמעשה חשובה יותר אוסר מיד וז"ב ודו"ק: