לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו. הרמב"ם ז"ל כתב בפני שנאיו והקשה הרב מגן אברהם א"ח סימן קנ"ו והרב פר"ח ז"ל בהגהותיו דהרי אמרו פרק גט פשוט יהודה חייטא כתביה ואמר לו רבינו הקדוש כלך מלשון הרע ומפרש דאל יספר בטובתו וזה הפך הרמב"ם ז"ל ונעלם מהרבנים ז"ל מ"ש הרמב"ם ז"ל עצמו בפירוש המשנה פ"ד דאבות דמעשה זה היה בפני שנאיו וכמ"ש בפתח עינים שם בבתרא דף קס"ד. ולדעת הרי"ף ורש"י ז"ל דמפרשי שלא להרבות בשבחו יש לישב הסוגיא כמ"ש אני עני בראש דוד פרשת תבא ע"ש:
קריאה במקור
מראית העין על ערכין · דף 16a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e9219140564b1091cd5eca7dcd5be0b46720f8dad209fa996dbc7e56bd2a520d