קריאה במקור

רשב״א על שבת · דף 22b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שממנו היה מדליק ובו היה מסיים. פרשתי באר היטב בתשובת שאלה (ח"א סי' עט וסי' שט) בס"ד.
בענייני הטבת הנרות לפנינו בחלק התשובות למסכת תמיד.
2
חזינא אי הדלקה עושה מצוה מדליקין מנר לנר. דהא ילפינן ממנורה דכל דליכא בזויי מצוה שרי ולא חיישינן לאכחושי מצוה, וכיון שכן הכא ליכא משום בזויי מצוה דבשעה שמדליק מדליק ממצוה למצוה. ואי הנחה עושה [מצוה] הוה ליה כמדליק בקינסא, דבשעה שמדליק לא מקיים המצוה והלכך אסור, ואפילו בפתילות ארוכות אי אפשר דהא בעינן הנחה לבתר הדלקה, ולקמן נמי (כג, א) הכי גרסינן: מכבה מגביהה ומדליקה וחוזר ומניחה מיבעי ליה, דלמאן דאמר הנחה עושה מצוה בעינן הנחה לבתר הדלקה.
וקיימא לן דהדלקה עושה מצוה, והלכך מדליקין מנר לנר. ודוקא בפתילות ארוכות, אבל בקינסא אסור לכ"ע דהא איכא בזויי מצוה.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Gerlitz edition, published by Oraita
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.sefaria.org

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 7b1a3ee1520551c6c4b7e8b8f36910e615b59b545b5555402507b49586786980