רש"ש על זבחים · דף 120a

גמרא ומר משני כאן בקדשי במה גדולה. ועי' בפרש"י. וק"ל דאיך עברו על מ"ע דמוצא שפתיך כו' כדפרש"י לעיל במתניתין (קיב ב) בסופו בד"ה פטור:

בסה"ע אמרה תורה לן ישרף ופיגול ישרף כו'. הרש"ק כ' דגי' זו טעותא היא. והצ"ק כ' שלא ידע למה. ואי גרסינן לה נ"ל דצ"ל מה לן פסול אף פיגול פסול וכסברת רבא לעיל (קד ב) וע"ש בתד"ה לא (וברש"י ד"ה מנין צ"ל כנותר בכ"ף) ומשיב או כלך כו' ר"ל מנא לך דלן גופיה פסול:

רש"י ד"ה ומומין. דלא אשכחן דשרינהו בקטנה. לכאורה יפלא דאדרבה בתמורה (ז) ילפינן מלא תקריבו דמעוך לבמת יחיד. ובבכורות (יד ב) אר"א מנין לזובח בע"מ בבמת יחיד בשעת היתר הבמות שהוא בל"ת שנא' לא תזבח כו'. (וצ"ל דההיא דתמורה איצטריך שעובר משעת הקדש ע"ש בסוגיא דלעיל וצ"ע). ואולי משום דבמומין דהכא נכלל גם האיש המקריב שלא יהיה בע"מ כדמוכח לעיל (טז) ע"ש ברש"י ד"ה ה"ג מה להצד כו' וע"ז יכוון במש"כ דלא אשכחן כו':