גמרא התם נמי כפר מתן בהונות ל"כ מתנות הראש. עי' פרש"י ותוס'. ולעד"נ לפרש דאף ר"ע מודה דאם נשפך הדם מתנות הראש אינן מעכבות כדמשמע לישנא דקרא והנותר דהיינו אם יש נותר וכדדייק הש"ס ביומא שם וסוגיא דהתם אתיא ככ"ע. וכי פליגי ר"ע וריב"נ היכא דלא נשפך וישנו בעין דלר"ע עדיין מיקרי מחוסר כפרה ואסור לאכול בקדשים (וכה"ג אמרי' בפסחים (נט ב) דהקטר אימורין מעכבין אכילת בשר בדאיתנייהו. אבל אם נטמאו או שאבדו לא) ולריב"נ כפר מתן בהונות ומותר לאכול בקדשים אלא שעדיין מצוה מוטלת עליו לתת מתנות הראש:
קריאה במקור
רש"ש על זבחים · דף 6b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה לא. והדר מסיק מתן בהונות כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1afa0c692e324833277e0aafa83812d36787de8ef2c38a52f741c20061621be4