גמרא דם יחשב לרבות הזורק. נ"ל דעיקר דרשה הוא מדם שפך דבתריה וכ"נ מפרש"י כאן וכ"מ להדיא מדבריו לקמן בד"ה ההוא מבע"ל השוחט כו'. וכ"פ בסנהדרין (לד ב) ובפי' התורה ודלא כהצ"ק שהגיה לקמן (ע"ב) בדבריו בד"ה שחט וזרק:
קריאה במקור
רש"ש על זבחים · דף 107a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה והא דתנן. דתנן כה"נ על מזבח החיצון כו'. משמע דחטאות הפנימיות דמעכבין זא"ז א"ח על מקצת דמים. ולקמן (קי ב) א"ר דאפי' בהן חייב ע"ש בפרש"י ותוס':
רש"י ד"ה אותו. שלם משמע. וכה"ג דרשינן בחולין (סט) אותה שלמה ולא חסירה. והתם לכ"ע בהמה שלמה משמע משום דהתם קאי אבהמה דכתיב לעיל מינה. אבל הכא דכתיב קודם אשר יעלה עולה או זבח פליגי בה:
רש"י ד"ה ורי"ש נ"ל. דמצי למיכתב או מחוץ למחנה. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1afa0c692e324833277e0aafa83812d36787de8ef2c38a52f741c20061621be4