גמרא רי"ש אומר כו' ודין הוא ומה עולה כו'. וכ' התוי"ט דלדידיה ל"צ מיעוט לקק"ל דליכא למילפינהו מק"ו מעולה דאינה קדק"ד כמוה. ואני אומר דלקק"ל ליכא ק"ו דמה לעולה דלא זכו בה הבעלים כלום משא"כ בקק"ל דזכו בם בבשרם:
קריאה במקור
רש"ש על זבחים · דף 103b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם לו יהיה פרט לטבו"י ומחו"כ ואונן שיכול כו'. מה שנדפס בגליון בשם רש"ק למחוק ומחו"כ ל"י על מה. וכן בסמוך גרסינן ת"ל לו יהיה פרט למחו"כ ומשם לא מחק:
שם אמר אביי מדסיפא כו'. יבמות (קג) וש"נ:
רש"י ד"ה תיפוק ליה. כדנפקא ליה לרבי. תמוה דנראה דדרשה דלו יהיה שבברייתא איננה מדברי רבי אלא סתמא היא ואתאן לת"ק. דלרבי האי אשר הקריב מיותר ג"כ כמו לרי"ש וע"כ לדידיה נמי למעוטי טבול יום וכו' וע"כ לו יהיה לדרשה דרי"ש לעצמות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1afa0c692e324833277e0aafa83812d36787de8ef2c38a52f741c20061621be4