רש"י ד"ה הורו. דאילו עבר כו' יחיד כו' פטור. הא דלא פי' כפשוטו דהשתא אידחי ליה האי קרבן ולא מצו להקריבו כיון שהורו ב"ד שהחלב שאכל מותר הוא. משום דדחוי בטעות הוה (עי' תד"ה הכא) ולאחר שחזרו בהן איגלי מילתא למפרע דלאו דחוי הוה:
קריאה במקור
רש"ש על זבחים · דף 12b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה וש"מ יש (בסופו). וק"ל ע"ז כו' הלא בידו להשהותו כו'. ר"ל והוה דומיא דנפגם המזבח והמיר דתו ואשחור מעיו"ט שהביאו לקמן בדבור הסמוך. דלכ"ע דיחוי מעיקרא לא הוה דחוי ועי' לקמן (נט) בתד"ה עד. וז"פ ולא כתבתי רק לאפוקי מהגאון בעל פ"מ שלא הבין כן במחכ"ת ומסיק דאין ספק שאין זה אלא הגהה מאיזה תלמיד ע"ש:
תד"ה וש"מ דחוי (בסופו). הא ממום עובר לא ילפי דלא הוי דחוי כו'. כצ"ל וא"צ להגהת תיבת דלדחי:
תד"ה הכא. ור"ת כו' דגבי הורו ב"ד לא הוה דחוי כו'. כצ"ל והגהת הצ"ק לל"צ:
תד"ה מה להצה"ש (בסופו). כדמוכח לעיל. הוא (י ב) וע"ש בתד"ה מה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1afa0c692e324833277e0aafa83812d36787de8ef2c38a52f741c20061621be4