קריאה במקור

פסקי הרא"ש על עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אמר רב פפא עובד כוכבים דדרי זיקא וקאזיל ישראל לאחוריה מליא אסור חסירה שרי בי כובא בין מליא בין חסירה שרי לפי שאין דרך ניסוך בכך. ומכאן יש ללמוד דנוד של עור שיש בו יין שקרקש בו העובד כוכבים ואפילו הגיעו דופנותיו זה לזה אין בו חשש דאין דרך ניסוך בכך. ומכאן התיר ר"ת ברזא שהיתה רפויה בחבית ומגופה שהיתה רפויה ע"פ חבית ובא עובד כוכבים והדקה לפנים וגם בחבית שלא היו השולים מהודקים והיין יוצא ובא ישראל ונתן שם נעורת ותפשה כנגד הנקב ומנע קצת היין מלצאת ובא עובד כובבים אומן והדקו בסכין עד שסתם הנקב. כל זה התיר שהיה מדמה כל אלו המעשים לנוד של עור דאין דרך ניסוך בכך: כובא מליאה אסירא דוקא כשנושא בידו או על כתיפו אבל כשנושא במוט בשנים מותר לפי שרחוק מן הכובא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 7652a9cf8d2b1ba8bd40c224be31de80beb03b9fb6a0fe0a0e83484afbd06add