הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנותה. א"ר אלעזר אם בנה שכרו מותר. ואפי' דעבודת כוכבים. דאימת קא הויא עבודת כוכבים במכוש אחרון. ובמכוש אחרון לית בה שוה פרוטה וקסבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וכן הלכתא ומכל מקום אין שכירות משתלמת אלא לבסוף:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על עבודה זרה · פרק 1 · הלכה 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מתני' אין מוכרין להן במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקוץ. רבי יהודה אומר אף מוכר הוא על מנת לקוץ:
גמ' מנא הני מילי. א"ר יוסי בר חנינא אמר קרא לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע. ודוקא בא"י אבל בח"ל שרי. והרמב"ן ז"ל כתב דאף בח"ל אסור ואין נראה: דבר אחר לא תחנם לא תתן להם חן. ד"א לא תתן להם מתנת חנם. לא תתן להם חן מסייע ליה לרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם לומר כמה נאה עובד כוכבים זה. תניא בתוספתא (פ"ג) בד"א בעובד כוכבים שאינו מכירו או שהיה עובר ממקום למקום. אבל אם היה אוהבו או שכינו מותר. שאין אלא כמוכרו לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7652a9cf8d2b1ba8bd40c224be31de80beb03b9fb6a0fe0a0e83484afbd06add