תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 1 · הלכה 2

משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵרְקַם וְלַמִּזְרַח וּרְקַם כְּמִזְרַח. מֵאַשְׁקְלוֹן וְלַדָּרוֹם וְאַשְׁקְלוֹן כְּדָרוֹם מֵעַכּוֹ וְלַצָּפוֹן וְעַכּוֹ כְצָפוֹן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּיטִּין.

הלכה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מֵרְקַם וְלַמִּזְרַח כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְצִפּוֹרָיָיא. אַתּוּן אָמְרִין בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף הַמֵּבִיא מִבָּבֵל לְכָאן אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ. דְּהִיא מַתְנִיתָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מֵרְקַם וְלַמִּזְרַח וּרְקַם כְּמִזְרַח. וַאֲפִילוּ תֵימַר. חֲלוּקִין עַל רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין רְקַם כַּמִּזְרַח. שֶׁמָּא מִבָּבֵל לְכָאן. רַב אָמַר. עָשִׂינוּ עַצְמֵינוּ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִיטִּין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. בְּעָא קוֹמֵי מִיחְזוֹר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ כַּהֲנָא. וּמַה נַעֲשֶׂה לָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁנִּישְּׂאוּ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה בְיָדָךְ. דְּהוּא סְבַר כְּהָדָא דְרִבִּי דְּתַנֵּי. הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם לֹא נִכְתַּב לְפָנָיו וְלֹא נֶחְתַּם לְפָנָיו. תֵצֵא בִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר. דִּבְרֵי רִבִּי. אֲבָל חֲכָמִים לֹא הוֹדוּ לַדָּבָר.

הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם בָּא וְעִירֵר עֱרָרוֹ בָטֵל. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁעִירֵר מִשֶּׁנִּישֵּׂאת. עִירֵר עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֵּט לִפְנֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ. מְנַיִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ. מִכְּפַר סִמַיי שֶׁבְּתְחוּם עַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ. אַף אַתְּ צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. וְאַל תִּזָּקֵק לָעֵדִים. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רִבְּי אִילַעִאי. רִבִּי. וַהֲלֹא כְּפַר סִמַיי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא קְרוּבָה לְצִיפּוֹרִין יוֹתֵר מֵעַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ. הוֹאִיל וְיָצָא הַמַּעֲשֶׂה בְהֵיתֵר יָצָא. מָהוּ הוֹאִיל וְיָצָא הַמַּעֲשֶׂה בְהֵיתֵר יָצָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. שֶׁאִם בָּא וְעִירֵר עֱרָרוֹ בָטֵל. אִילּוּ הַמֵּבִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּא האוּ צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נִתְחַתֵּם. הֲוֵי לֹא שַׁנְיָיה. הוּא עֶרֶר מִשֶׁנִּישֵּׂאת הוּא עֶרֶר עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָדָא בַּר עַתְלַיי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּגִיטִּין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. לָמָּה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. דִּיתֵמַר הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא מֵיקַל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִין. סָבְרִין מֵימַר בְּיָחִיד אֶצֶל יָחִיד. אֲבָל בְּיָחִיד אֶצֶל חֲכָמִים לֹא. וְהָכָא אֲפִילוּ יָחִיד אֶצֶל חֲכָמִים.

רִבִּי חִיָיא רִבִּי בָּא אָמַר. הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְעַכּוֹ יָצָא לְחֵירוּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָבוּהּ דְּרִבִּי יוּדָן בָּעֵי. וַאֲפִילוּ מֵעַכּוֹ לְעַכּוֹ. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. מִן תְּרֵין עוֹבְדוֹי דְרִבִּי אֲנָן יָלְפִין. עַכּוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ בָּהּ חוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ. חָמְתוּן אָכְלוּן פִּיתָּא נְקִיָיא. אָמַר לוֹן. מַה אַתּוּן לָתִין. אָמְרוּ לֵיהּ. תַּלְמִיד אֶחָד בָּא לְכָאן וְהוֹרָה לָנוּ עַל מֵי בֵּיצִים שֶׁאֵינָן מַכְשִּׁירִין. וַאֲנָן שְׁלָקִין בֵּיעִין וְלָתִין בְּמֵיהוֹן. סָבְרִין מֵימַר מֵי שְׁלָק שֶׁלְּבֵּצִים. וְלֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁלְְּבֵיצִים עַצְמָן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה גָזְרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תַלְמִיד מוֹרֶה הוֹרַיָיה. רִבִּי חונה בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה אָמַר. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה אֲפִילוּ כַהֲלָכָה אֵין הוֹרָיָיתוֹ הוֹרַיָיה.

תַּנֵּי. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַיָיב מִיתָה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. לֹא מֵת נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַעֲשֶׂה בְּתַלֲמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה לִפְנֵי רַבּוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לְאִימָּא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ. אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁבָּתוֹ. וְלֹא יָצָאת שַׁבָּתוֹ עַד שֶׁמֵּת. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי נָבִיא אַתָּה. אָמַר לָהֶן. לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי. אֶלָּא כָךְ אֲנִי מְקוּבָּל שֶׁכָּל תַּלְמִיד מוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָיב מִיתָה. תַּנֵּי אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וּמַה טַעַם. וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵן מִבֵּית הַיְּשִׁימוֹת עַד אָבֵל הַשִּׁיטִּים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְכַמָּה הֵן. שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. כְּהָדָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָה הֲוָה בְחֵפֶר. וַהֲווֹן שְׁאָלוֹן לֵיהּ וְהוּא מוֹרֶה. אָמְרִין לֵיהּ. וְלֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי שֶׁאָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וְהָא רִבִּי מָנָא רַבָּךְ יְתִיב בְּצִיפּוֹרִין. אָמַר לוֹן יֵיתִי עָלַי דְלָא יָדְעִית. מִן הַהִיא שַׁעְתָּא לָא אוֹרֵי.

רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ. חָמָא חַד בַּר נַשׁ מִכֵּיפְתָא וּלְעֵיל. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ בְּרֵיהּ דְּפַלָּן כַּהֲנָא וְלֹא הֲוָה אָבוּךְ כֹּהֵן. אָמַר לֵיהּ. עֵינָיו שֶׁלְּאַבָּא הָיוּ גְבוֹהוֹת וְנָשָׂא אִשָׂה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ וְחִילֵּל אוֹתוֹ הָאִישׁ.

עַיָירוֹת שֶׁבִּתְחוּם צִיפּוֹרִין הַסְּמוּכוֹת לְעַכּוֹ. עַיָירוֹת שֶׁבִּתְחוּם עַכּוֹ הַסְּמוּכוֹת לְצִיפּוֹרִין. מַה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּעַכּוֹ. כְּצִיפּוֹרִין.