תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 1

משנה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר בְּפָנַיי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נֶחְתַּם בְּפָנַיי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נִכְתַּב בְּפָנַיי נִכְתַּב כּוּלֹּו וּבְפָנַיי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ בְּפָנַיי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַיי נֶחְתַּם כּוּלֹּו פָּסוּל. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נֶחְתַּם פָּסוּל. שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נֶחְתַּם פָּסוּל. וְרִבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נִכְתַּב וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם כָּשֵׁר.

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם כול׳. נִיחָא בְּפָנַיי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נֶחְתַּם. בְּפָנַיי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַיי נִכְתַּב. כְּלוּם קִיּוּמוֹ שֶׁלַּגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו. אֶלָּא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִי יוֹדָה פוֹסֵל בַּטּוֹפְסִין. וּדְרִבִּי יוּדָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ בִּמְגָרֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ טוֹפְסֵי גִיטִּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ כִּמְגָרֵשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא גֵּט אִשָּׁה עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גֵּט אִשָּׁה. עַד שֶׁיִּכְתּוֹב כּוּלֹּו בְּפָנָיו עַד שֶׁיִּתְחַתֵּם כּוּלּוֹ בְּפָנָיו. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. אִם הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא מוּתָּר.

רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם אֶלָּא נִתְיַיחֵד בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים בֵּין כְּתִיבָה לַחֲתִימָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֶחָד אוֹמֵר. בְּפָנַיי נִכְתַּב. וְאֶחָד אוֹמֵר. בְּפָנַיי נֶחְתַּם. פָּסוּל. מִפְּנִי שֶֶׁאֶחָד אוֹמֵר. בְּפָנַיי נִכְתַּב. וְאֶחָד אוֹמֵר. בְּפָנַיי נֶחְתַּם. אֲבָל אִם אָמַר בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם אֶלָּא שֶׁנִּתְיַיחֵד בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים בֵּין כְּתִיבָה לַחֲתִימָה. כָּשֵׁר. רַב חִסְדָּא בָּעֵי. חֶצְייוֹ מִתַּקָּנָה וְחֶצְיוֹ מִדְּבַר תּוֹרָה. אָמַר בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם אֶלָּא שֶׁנִּתְיַיחֵד בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. פָּסוּל. מִפְּנִי שֶׁאֶחָד אוֹמֵר. בְּפָנַיי נִכְתַּב. וְאֶחָד אוֹמֵר. בְּפָנַיי נֶחְתַּם. אֲבָל אִם אָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נִתְחַתֵּם אֶלָּא שֶׁנִּתְיַיחֵד בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים שָׁעָה אַחַת. כָּשֵׁר.

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. רִּבִּי אָבִין בָּעֵי. אָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם בְּעֵד אֶחָד. וּשְׁנַיִם מֵעִידִין עַל חֲתִימַת הָעֵד הַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי אִמִּי בַּבְלָיָיא. אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא זֶה. רִבִּי אַבָּא לֹא אָמַר כָּךְ אֶלָּא. אָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נִתְחַתֵּם בְּעֵד אֶחָד וַאֲנִי הוּא הָעֵד הַשֵּׁינִי. נַעֲשֶׂה כְנוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ.

הָיָה מְחוּתָּם בְּאַרְבָּעָה וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נִתְחַתֵּם בִּשְׁנֵי עֵדִים. אִילֵּין תְּרֵין חוֹרָנָא לֵינָא יְדַע מָה עִסְקֵיהוֹן. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. אָמַר לָעֲשָׂרָה. חִתְמוּ בַגֵּט. וְהוּחְתְּמוּ מִקְצָתָן הַיּוֹם וּמִקְצָתָן לְמָחָר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּשֵׁר. וְהַשְּׁאָר עַל תְּנַאי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּסוּל עַד שֶׁיַּחְתְּמוּ בוֹ בַיּוֹם.

אָמַר רִבִּי אִמִּי. מַה פְלִיגִין. בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ. אֲבָל בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר אַף רַבָּנִן מוֹדוֹי שֶׁהוּא כָשֵׁר. רִבִּי חְנַנְיָה דְּרִבִּי אִמִּי אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַה פְלִיגִין. בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר. אֲבָל בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ אַף רִבִּי יְהוּדָה מוֹדֶה שֶׁהוּא פָסוּל. מָתִיב רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אִימִּי. אִם בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר רִבִּי יוּדָה מַכְשִׁיר אֲפִילוּ בְּקַמַּייתָא. אַיְיתֵי רִבִּי אִמִּי לְרִבִּי יוֹנָה חֲמוֹי וְתַנָּה לֵיהּ. אֶחָד אוֹמֵר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. פָּסוּל. רִבִּי יוּדָן מַכְשִׁיר. אָמַר רִבִּי אָבִין. לִישָׁן מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי זְעִירָא. בְּזֶה רִבִּי יוּדָן מַכְשִׁיר. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי זְעִירָא. אִם בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר כְּהָדָא לֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ כִשְׁנַיִם. אֵימָתַי עָשׂוּ אוֹתוֹ כִשְׁנַיִם. בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵעִיד עַל הַכְּתִיבָה וְעַל הַחֲתִימָה.

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבְיוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. לָמָּה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. וַאֲפִילוּ יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר. אַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי אִימִּי עַד לֹא יַחְזוֹר בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֲפִילוּ מִן דְּחָזַר בֵּיהּ אַתְיָיא הִיא. שַׁנְיָיה הִיא כְּתִיבָה בִשְׁנַיִם וַחֲתִימָה בִשְׁנַיִם. חֲתִימָה בִשְׁנַיִם כּוֹחָהּ מְיוּפָּה וּכְתִיבָה בִשְׁנַיִם אֵין כּוֹחָהּ מְיוּפָּה.