וכי מאחר דאיתותב רבא הני תמרי דזיקא היכי אכלינן להו אפילו המושלכין לרחוק ע"י הרוח בשלמא לרבא כיון שאין חזותו מוכחת עליו שהרי הולכין לרחוק מותרין וקס"ד דתמרי לא ידיעי דנתרי ואהדר ליה תמרי נמי ידיעי דנתרי כתאנה ואפילו המושלכין תחתיהן מותרין שאין הולכין לרחוק מותרין ואע"פ שחזותו מוכחת עליו ואין נמאסין בנפילתן דכיון דאיכא שקצים ורמשים דאכלינהו מעיקרא אייאושי מייאש על הקרובים כ"ש על הרחוקים:
קריאה במקור
המאור הגדול על בבא מציעא · דף 12b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועוד כתב הרי"ף ז"ל ומקום נמי הוי סימן מדאמרינן לקמן וניהוי מקום סימן ומפרקינן במדדין וכו' ולא היה צריך לכל זה מאחר דפסק כרב זביד משמיה דרבא הלכתא כריכות ברשות היחיד דרך הגהה חייב להכריז בדבר שאין בו סימן ממילא שמעינן דמקום הוי סימן ורבא לטעמיה דאמר מקום הוי סימן ובגמ' מתרץ לה למתניתין בפירוש משום הדין טעמא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d0f5e03f8d9f47da4af364c9d5a5fd2a1b3b47d8354884761103dd5c1c6fcd6b