בן יהוידע על כתובות · דף 5b

דְּאָמַר מַר: זוֹ זֶרֶת, זוֹ קְמִיצָה, זוֹ אַמָּה, זוֹ אֶצְבַּע, זוֹ גּוּדָל. קשה הוה ליה להתחיל מן הגודל? ונראה לי בס"ד כי האדם אם יהיה משפיע אז תהיה תכונת ידו הזרת בראשונה כי כאשר היד נותנת תהיה הזרת ראשונה מה שאין כן אם תהיה מקבלת דוקא אז יהיה הגודל בראשונה ולכן עשה הרמז כפי תכונת היד הנותנת שהזרת תהיה בראשונה דעיקר חשיבות האדם להיות נותן ולא לקבל בלבד.
או יובן בס"ד על פי מה שכתב הרא"ף ז"ל בשם הגאון השל"ה ז"ל דאצבעות הידים הם כנגד עשרת הדברות וזה סדרן: הזרת של יד ימין כנגד דבור אָנֹכִי והקמיצה כנגד דבור לֹא יִהְיֶה לְךָ והאמה כנגד לֹא תִשָּׂא וכן על זה הדרך עיין שם. והשתא בזה מובן הטעם דנקיט זרת ברישא שסידרן כנגד עשרת הדברות הרמוזים בהם.

שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יַנִּיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנָיו. ואף על גב דלפי זה תסגי בחד, הרבה השומרין ללמדינו שצריך להשגיח על שמירת מקום זה ביותר ולא יסיח דעתו שכך מנהגו של עולם מקום יקר יותר מניחים לו שומרין הרבה.
והא דלא ניחא לתנא דבי רבי ישמעאל בזה הטעם של אצבעות ופירש השמירה באליה, פירש בני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו דהדרך הוא להעמיד השומר על הפתח סמוך ממש וכן הוא האליה מה שאין כן האצבעות רחוקים הם מן האוזן עד כאן דבריו נר"ו.