קריאה במקור

רבינו גרשום על מנחות · דף 69b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

וטהרו את הבשר מלטמא באהל משום דהוי כמעוכל:

(באדמה) [בשר] דרכיך ומתעכל מהרה:

דאקושי טפי. מהוצין ואינן מתעכלין:

שירדו בעבים. עם הגשם:

רום כיזבא חיטי. טפח גבוה על הארץ באורך שלש פרסאות:

בתר עיקר אזלי' בשעה ששתלה:

ילדה שסיבכה בזקנה. נטיעה ילדה של ערלה ויש בה פירות והרכיב בה מנטיעת זקנה:

אפילו הוסיפו אותן פירות קצ"ט ידות לאחר שסיבכה בזקנה דהיתר אפילו הכי אזלינן בתר עיקר ואסור משום ערלה ולא בטלי במאתים בדין ערלה:

בצל ששתלו בכרם. הוי כלאים:

ונעקר הכרם אפי' הוסיף מאתים לאחר עקירה דגדל בהיתר הוא הואיל ועקרו היה באיסור אסור דבתר עיקר אזלינן:

הא גופא קא מבעיא ליה דינהו דהני לא שנא לקולא כגון בשבולת דאי אזלינן בתר עיקר שרייה לה עומר ולא שנא לחומרא הכא גבי ילדה ובצל דאי אזלינן בתר עיקר אסור:

היכי דמי כגון דאמרחינהו להני שיבולות עם שאר דגן בכרי וניגמרו למעשר ועשרינהו הכרי עם השבולות והדר שתלינהו להנך שבולות ואוסיפו להו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 4ead3f55654f649120ea8f6d03ea302a318909591573165384d2081bc1a42d3a