ר' שמעון מיקל מכולהו דאמר אף נשחט על אותו מום. דקסבר דמקיזו אף במקום שעושה מום וישחוט [אותו] על מום שנעשה בכוונה ויאכל כלו לכהנים:
קריאה במקור
רבינו גרשום על מנחות · דף 56b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במחמץ אחר מחמץ. היינו אופה אחר עורך:
אם על כרות הוא חייב. שעדיין נשתיירו בו מקצת ביצים:
על נותק לגמרי. לא כ"ש:
לא נחלקו אלא במטיל מום בבעל מום. דהאי בכור שאחזו דם היינו בעל מום:
ורבנן סברי תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו. כלומר כשהוא תמים וראוי לרצון אסור להטיל בו מום:
[ההוא] למעוטי בעל מום מעיקרו. שנולד במומו דאין אסור להטיל בו מום. סלקא דעתך אמינא הואיל ואסירי בגיזה ועבודה כדאמרינן בפרק הלוקח עובר פרתו של נכרי וכל שקדם הקדשם את מומן וכו':
אמר מום. כלומר יכול למימר מום ואמר כל מום לרבות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4ead3f55654f649120ea8f6d03ea302a318909591573165384d2081bc1a42d3a