והאיכא מסגרתו. דשלח והלחם מונח עליו הויא ט"ז טפחים:
קריאה במקור
רבינו גרשום על מנחות · דף 96b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כמאן דאמר מסגרתו למטה היתה. בקרקעיתו של שלחן סמוך לארץ:
פרקודי הוה מיפרקדא. מוטה לחוץ בשלחן:
לדברי האומר מסגרתו למטה סמוך לארץ א"כ טבלא המתהפכת טמאה היא. משום דקים לן דשלחן הוה מקבל טומאה והיה סתום מכל עבריו כעין שידה שיש לה ד' דפנות דופן לכל צד עשוי כשלחן פשוט שאין לו בית קבול חוץ מלמטה:
ואית דאמרי אפילו מלמטה [לא הוה לה בית קיבול] שהיה מונח ע"ג מסגרתו ולא היה המסגרת מחובר לשלחן:
ולדברי האומר מסגרתו למעלה היתה. שהיה לו בית קבול ולא תפשוט מיניה טבלא המתהפכת:
מכלל לדברי ר' יוחנן דשלחן בר קבולי טומאה:
טהור מכלל שהוא מקבל טומאה. והאיך מקבל טומאה כלי עץ העשוי לנחת הוא אלא מלמד שמגביהין אותו ומיטלטל מלא וריקן הוא הילכך מקבל טומאה:
אמאי איצטריך למימר האי נמי מיטלטל מלא וריקן משום הכי מטמא ותיפוק ליה דמטמא משום צפויו וליטמא מי לא תנן דהעץ בטל לגבי צפוי אם הצפוי טהור הוי טהור (והם הכי) וה"ה אם טמא טמא:
דולבקי. כעין שקורין פלדשקורו בלע"ז ואוכלין עליו:
שנפחתו. ולא נפחתו בו כמוציא רמון:
או שחיפן כולן בשיש. כלי גללים שאינן מקבלין טומאה:
ושייר בהן. שלא חיפן כולן:
במקום הנחת הכוסות טמאין. שהרי אותו מקום אינו מחופה:
ר' יהודה אומר אם שייר מקום הנחת חתיכות בשר או לחם הוי שיור חשוב מטמאא)צ"ל שייר אין לא שייר לא מטמא וכו'. שאין לו שיור לא מטמא משום דבטל העץ לגבי הצפוי:
וכי תימא כאן בצפוי עומד הכא בשלחן ודולבקי צפוי עומד שלא שייר וקבוע במסמרים וכאן בשלחן של מקדש צפוי שאינו עומד הוא שאינו מסומר משום הכי לא בטל:
והא בעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן האי חיפן בשיש בצפוי עומד במסמר בטל העץ או אפילו בצפוי שאינו עומד נמי בטל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4ead3f55654f649120ea8f6d03ea302a318909591573165384d2081bc1a42d3a