גמ'. קרובת חלוצתו לר"ע הוי ממזר כו' הכתוב קראו בית. עיין בירושלמי (פ"ג הל"א) דחליצה מהוה קנין, ואולי זהו יסוד גזיה"כ ביתו, הכתוב קראו ביתו אליבא דר"ע. אך הגר"ח זצ"ל נמנע מביאור זה בדין דר"ע, וסבר דגזיה"כ בעלמא היא.
קריאה במקור
רשימות שיעורים על יבמות · דף 44a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויל"ע האם קרובת חלוצתו אליבא דר"ע ממחייבי לאוין הן או ממחייבי כריתות. ואליבא דהירושלמי פשיטא דממחייבי כריתות הן שהרי סוברת דחליצה קונה והויא חלוצתו אשתו ונאסרו קרובותיה באיסור כרת דעריות, אך שלא כירושלמי צ"ע. ומסתבר דאם גזיה"כ בעלמא היא כגר"ח זצ"ל דהוי איסור דחל ממחייבי לאוין, ואסורין על החולץ מלאו ד"אשר לא יבנה" כמו דהחלוצה עצמה נאסרה על החולץ מאותו לאו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Reshimot Shiurim, Yevamot, New York, 2011
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003364522/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14fbccdcd27915b707a371c819546b30f3f032b361b9d8cee0b0d3169900dc33