גמ' במסוכנת וד"ה. רש"י לא גריס וד"ה [דלא אתיא כר"י] ועי' ברז"ה [שגורס ד"ה אפילו כר"י דלא פליגי כ"א בחולה אבל בבריאה אף ר"ש מודה להך מ"ד ובמסוכנת אף ר"י מודה ומתני' מסוכנת וד"ה] ואליביה קשה מה קאמר ר"י אם לא היתה נבלה בע"ש כו' ולא אמר אם לא היתה מסוכנת מע"ש ועיין:
קריאה במקור
מהר"ם שיף על ביצה · דף 27b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין להקשית לוקמה מתני' שמתה מעיו"ט דסתמא קתני (וכן כמה משניות בסמוך [פ]). ולמאי דאמר בבהמת קדשים אפ"ה מספקא לר"ט [אי שרי] משום בזיון קדשים [כ"ה ברש"א משום ת"י]:
ברש"י בד"ה ההוא גברא כהן היה. לכאורה א"צ לזה דלכ"ע שואלין על המום היאך בא לו ולא משום דנחשד רק דלמא לא ידע דרשא דכל מום לא יהי' בו דבסמוך. רק רועי כהנים אינם נאמנים וצריך להביא עדים שכדבריו כן הוא ולא מצינו דא"ל להאי גברא אייתי עדים שכן הוא ודו"ק [צ]:
ברש"י בד"ה לא יהיה קרי בי' לא יהיה. ללמד שאסור להטיל מום דפשטי' דקרא שאסור להקריב בכור בעל מום וכל אפילו גרמא:
בתוס' בד"ה ועל החלה וקשה דהא דאין שורפין כו'. לפום ריהטא כבר תי' (ש"ס) [רש"י כצ"ל] דהא אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט ועיין:
בא"ד ומ"מ קשה דהיכי מדמי כו'. הוא בל"ז [על המשנה]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b41b181f00644ebaef64423b530cff9716fcd9ca2035187debe4a02b7f25c8f2