קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ואפילו דבר של תורה. דמתאבל על בניו הוה ואבל אסור בדברי תורה ומיתורא דדבר קדריש:

כל גרמיה. המת עצמו אלו הוה תני לא היה מת שתורה מגנת כ"ש שתורה מגנת על האבל:

מאי כדון.מעתה רשב"ל האי קרא במאי מוקים ליה:

בשלא היו יודעין וכו'. אין דובר אליו שלא ידעו באיזה דבר לדבר אליו תנחומין אם בצער גופו וכו':

איבאש. חלה:

שלח ליה. ר"ח שני תלמידים שילמדו עמו דכל זמן שיעסקו בתורה אין רשות למלאך המות לשלוט בו:

איתעביד. המלאך לפניהם כמין נחש ונבעתו והפסיקו ומת:

כמין כוכבא דרהיט. כדי.שיבעתו ויפסקו. אין משום דשרי לא ידעינן. אם משום דסובר דאבל מותר בת"ת כדרשב"ל או משום שילמדו עמו במקום שאינו רגיל דמותר:

ופריך ור"י וכי לא היה רגיל בדברי תורה בתמיה:

אלא. כגון הנך דברי חכמים שאדם שואל בהן והן צריכין עיון ה"ל כאינו רגיל:

חמוי דריב"ל קדמייא. שהיו לו לריב"ל שתי נשים וזה היה חמיו הראשון:

ואין משום שהיה להוט וכו'. או משום שהיה ר' יוסי להוט אחר דברי תורה לכך התיר לו:

ותנון כן. ותניא נמי הכי:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 476adfeb9f97d64a2631003474be3e90a2d1c316bb3b3e5eb7d82fc0620f40f0