קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ביומוי דרבי ירמיה. אתא צרה על טבריא והיו צריכין ממון לפייס האויבים:

שלח. ר"י ורצה מנורת כסף מר"י ברבי בון:

שלח. ר"י וא"ל לר' ירמיה עדיין לא שב מרעתו לתבוע ממון מן החכמים:

וביקש. רבי יעקב לנדות ר' ירמיה:

אא"כ עשה כירבעם בן נבט. ואיך אתה רוצה לנדות את רבי ירמיה על שתבע ממון ממך:

א"ל. רבי יעקב הא עקביה לא אמר אלא דוגמא השקוה ונידו אותו וכי עשה בזה כירבעם אלא שמעינן דכל העובר על דברי חכמים אפילו זקן מנדין אותו:

ונדון אילין לאילין. והיה רבי יעקב מנדה לרבי ירמיה ורבי ירמיה לרבי יעקב על שנידוהו שלא כדין:

וחשון וכו'. וחשו זה על חרם של זה:

וצרכון. והצריכו שיתירו זה את זה הנידוי:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 476adfeb9f97d64a2631003474be3e90a2d1c316bb3b3e5eb7d82fc0620f40f0