קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ואפי' חבר שנידה. מניין שנידוייו נידוי:

נישמעינה מן הדא. תא שמע:

חדא אמהא שפחה אחת של איש ששמשו בר פטא היתה עוברת לפני בית הכנסת ראתה מקרי דרדקי א' שהיה מכה לתינוק יותר מדאי:

א"ל. יהא האיש הזה מוחרם שמכה אדם מישראל ללא צורך:

א"ל צריך את. לחוש על עצמך ולנהוג נידוי ש"מ מי שחייב נידוי אפי' כל אדם יכול לנדותו:

רשב"ל הוה. שומר תאינים במקום א' ששמו ברברית:

אתון. גזלנים וגנבו מהנהו תאינים בלילה ובסוף הרגיש בהן רשב"ל מי הם הגנבים:

א"ל. ליהוו האנשים אלו בחרם:

אמרין ליה. יהא האי גברא בחרם שנידה אותן שלא כדין:

חש. רשב"ל על עצמו ונהג נידוי ואמר שהדין עמהם אם ממון חייבין לי לשלם מה שגנבו:

דלמא נפשין. בתמי' וכי נפשות חייבין לי דהיינו נידוי:

נפק. רשב"ל ורץ אחריהן א"ל התירו לי החרם שהחרמתם אותי:

אמרין ליה. התר אתה החרם שחרמת אותנו ומחול לנו על מה שלקחנו מאתך אף אנו נתיר לך:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 476adfeb9f97d64a2631003474be3e90a2d1c316bb3b3e5eb7d82fc0620f40f0